שביל האלות בפארק בריטניה

שביל האלות

שביל האלות הוא מסלול מעגלי וקליל, העובר בתוך פארק בריטניה. פארק בריטניה הוא פארק קסום, המשתרע על שטח של כ-40 אלף דונם ירוקים. בחורף ובאביב הפארק אף מרשים יותר, כאשר הוא מתהדר בפריחות הסתווניות, הרקפות, הכלניות, דם המכבים ועוד.

בטח כבר הבנתם, ששמו של המסלול- "שביל האלות“, מרמז את מי תפגשו לאורך המסלול:  אלת המסטיק, אלה ארץ ישראלית ואלה אטלנטית (בסוף הפוסט תמצאו הסבר כיצד לזהות כל אלה ואלה).

רוב המסלול עובר בתוך היער המוצל ולכן מתאים גם לימות הקיץ. המסלול אינו מונגש ולא מתאים לעגלות.

איך מגיעים

נווטו ל"חניון שריגים" והחנו את רכבכם בחניון. חפשו שלט גדול של קק"ל "שביל האלות", המסמן את תחילת המסלול (הוספתי תמונה לנוחיותכם). מאחר ומדובר במסלול מעגלי, פה, גם, יסתיים המסלול.

חניון שריגים שוכן בלב יער אורנים ותוכלו למצוא בו שולחנות פיקניק ושירותים מסודרים. בחגים פועלת בחניון תחנת מידע של קק"ל.

תיאור המסלול

לכלאורכושביל האלות מסומן בסימון שבילים שחור ותמצאו בו מספר נקודות ציון, המסומנות בשלטים. הראשונה שתתגלה בפניכם, כ-200 מטרים לאחר תחילת המסלול, מצדו השמאלי, תהיה גת עתיקה. הגת שימשה לדריכת ענבים, כחלק מתהליך הפקת התירוש וייצור היין. עמק האלה היה והינו אזור מצוין לגידול ענבים והראיה לכך היא מספר היקבים הרב שבאזור.

לאחר מכן תוכלו להבחין בבמה מוגבהת, המוקפת באבנים, שכנראה שימשה כבמה פולחנית. ברחבי פארק בריטניה מצויות עוד מספר במות כאלה.

המשיכו ללכת בעקבות הסימון השחור בתוך היער הקסום. נקודת הציון הבאה היא כבשן סיד, אשר שימש לשריפה של אבני גיר, כדי להופכן לסיד (תוכלו לזהות את המקום בעזרת השלט "בור פתוח"). כבשני הסיד הוקמו בישראל בתקופה העות'מאנית ורבים מהם נמצאים באזור זה. כדי לייצר סיד צריך היה לשרוף את הגיר בטמפרטורה של 900 מעלות!

משם המסלול ממשיך ועובר דרך כרם זיתים, המוקף בגדרות אבן. הביטו סביבכם, באזור זה ישנו ריכוז גדול של אלות אטלנטיות (זוהי נקודת אמצע המסלול). אם אתם סקרנים לדעת מה הם הגידולים דמויי האלמוג, שגדלים על עצי האלה, אספר לכם שאלה הם עפצים. עפצית הוורטהיים, שהיא כנימה, פוגעת בענף הצמח וגורמת לו להצמיח עפץ במקום עלה. העפצים הם כמו רחם חמים ונעים, מלא במזון, שבו מתפתחות בייבי כנימות, עד שהן מוכנות לצאת לעולם.

המשיכו בירידה קצרה אל ערוץ הנחל, בו תהלכו בתוך מטע חרובים. פריחתו האדומה \ צהובה היא בחודש אוקטובר וסיום הבשלת פרי החרוב הוא בחודשים ספטמבר- נובמבר. בשנות ה-50 קק"ל נטעה חרובים כדי לנסות ולהאכיל בהם את פרות החלב, אך הניסיון נכשל (הסתבר להם שגידולי שדה יותר מוצלחים ויותר מזינים) וכאן נותרו המטעים. זאת לא תהיה בעיה לזהות את מטעי החרובים, כי העצים צומחים בשורות ישרות, דבר שאינו קורה בטבע.

בהמשך תגיעו לצומת עם שביל ישראל, יש להמשיך ישר עם הסימון השחור (ולא לפנות שמאלה אל שביל ישראל) עד שתגיעו בחזרה אל חניון שריגים.

שימו לב, לאחר גשמים המסלול עלול להיות בוצי ומחליק. יש להצטייד בנעליים מתאימות ולעבור את הסלעים, שעלולים להיות מחליקים במיוחד, בזהירות.

את מסלול שביל האלות ניתן לשלב עם פיקניק בחניון שריגים הקסום. אפשר לקחת TA מאחד מהיקבים הסמוכים, כמו לדוגמה יקב עגור ולשבת באחד מספסלי הפיקניק שבחניון.

מחפשים עוד מסלול באזור? אני ממליצה גם על מסלול בורות ובארות המים

איך מבחינים בין שלושת מיני האלות שבמסלול?

אלה אטלנטית – עץ גבוה, שיכול להגיע לכדי 15 מטרים. הנוף שלו מעוגל ורחב וגזעו יכול להגיע לקוטר של 2.5 מטרים. עליה מנוצים (מלשון נוצה) ומסתיימים בעלעל יחיד ( כך אפשר להבדילה מהאלה הארץ ישראלית).

אלה ארץ ישראלית – עץ קטן-בינוני, או שיח. ברוב המקומות היא נראית כשיח, אך כעץ תוכל להגיע לכדי 10 מטרים. עליה מנוצים, מחודדים ומסודרים בזוגות.

אלה אטלנטית ואלה ארץ ישראלית, הינן עצים נשירים, כך שאם תגיעו למסלול במהלך הסתיו, תראו מופע מרהיב של שלכת, בו האלות משנות את צבען לצהוב- אדום, לפני שעליהן נושרים. במהלך חודשי האביב האלות פורחות בצבעי אדום ואף עליהן הצעירים, בראשית הלבלוב, אדומים. פירותיהן בצורת כדורים, חלקם אדומים וחלקם כחולים. הפירות המכילים זרע מפותח הם הכחולים ואילו האדומים הם עקרים. כלומר, במהלך השנה, תזכו לראות את האלה פעמיים בצבעי אדום.

אלת המסטיק – שיח ירוק עד, שגובהו נע בין חצי מטר למטר וחצי. פציעה של אלת המסטיק ועליה תוביל לייצור של שרף ריחני. למה מסטיק? בימי קדם ועד ימינו אלה, מכינים מהשרף של אלת המסטיק חומר לעיסה לצרכי מרפא ולתיבול, המילה ׳מסטיכה׳ ביוונית פירושה לעיסה. אם אתם מצאצאי יהדות צפון אפריקה, תשאלו את סבא וסבתא על ׳המטכה׳, שהם נהגו ללעוס כמו מסטיק ועל תבלין ׳המסטיקא׳, שהוסיפו לרוזטה (משקה שקדים).