X
לסיור הגרפיטי בשכונת פלורנטין יצאנו דרך אברהם הוסטל, אכסניה מגניבה במיוחד בדרום העיר, הממוקמת 2 דקות משדרות רוטשילד. המדריכה שלנו, יעלה, אספה אותנו מההוסטל ומשם הלכנו לכיוון שכונת פלורנטין, שם נמצא ריכוז גדול של יצירות גריפיטי ואומנות רחוב. את הסיור יעלה פתחה בשאלה: "מי מכם צייר פעם גרפיטי?" רוב המשתתפים לא הרימו יד ואז יעלה שאלה: "האם מישהו אי פעם כתב את השם שלו על שולחן בית ספר או בשירותים ציבוריים?" כמה ידיים הורמו. ואז יעלה הסבירה שגרפיטי הוא בעצם כל כתובת אותיות הנעשית מתוך כוונה להביע רצון כלשהו, עמדה או ביטוי עצמי.
בסיור למדנו על היסטוריית הגריפיטי בעולם ובתל אביב בפרט, קיבלנו הסברים על הסוגים השונים של ציורי גרפיטי ועל הטכניקות ליצירתן. למדנו על האמנים המובילים באזור כמו דדה (DEDE), יהונתן כיס-לב, Frenemy, דמיאן טאב ועוד, כיצד אפשר לזהות את יצירותיהם וקיבלנו הסברים על כמה וכמה יצירות ספציפיות.
אני באופן אישי מאוד אוהבת ציורי גרפיטי ומאוד נהנתי מהסיור. אורך הסיור הוא כשעתיים והוא יוצא בכל יום, חוץ מיום שישי. בלינק הזה תוכלו לקרוא עוד מידע על הסיור ולהירשם.
קוד הנחה ייחודי לעוקבי הבלוג שלי - קבלו 10% הנחה לכל ההזמנות באתר של אברהם הוסטל (כל הסיורים וההוסטל בתל אביב)- עליכם להיכנס מהלינק הזה ולהקליד קוד קופון YOLO10. תהנו!!
לסיור "מקצועות שנעלמים מהעולם" יצאתי עם מיטל כץ, בעלת מיזם תיירות חברתי. הסיור מתחיל עם הסיפור האישי של מיטל, בו היא מספרת כיצד הקימה את המיזם שלה: אחרי 16 שנים באופנה ולאחר שהיא סוגרת את הסטודיו שלה עקב היבוא הזול מסין, מיטל מוצאת סנדלי כלה שעיצבה ממזמן. השנים עשו את שלהן והדבק של הסוליות של הסנדלים נפתח. היא מחליטה לקחת אותן לתיקון אצל הסנדלר השכונתי אשר מספר לה שפעם היה תור ארוך של אנשים המשתכך מחוץ לחנותו, אבל היום אין לו עבודה. הוא אומר לה: "היום לא מתקנים, זורקים". היא יוצאת בלב כבד מהחנות שלו ופה בעצם עולה לה הרעיון של הסיור "מקצועות שנעלמים מהעולם" - והיא מתחילה לחפש בעלי מלאכה שיש להם מקצוע נכחד. הסיור של מיטל יקח אותכם לימים תמימים יותר, לפני עידן הסמארטפון, לפגוש בעלי מקצוע מבוגרים, לשמוע את הסיפורים האישיים והמרגשים שלהם, איך פתחו את העסק הקטן שלהם אותו ניהלו עשרות שנים.
מכיוון שרוב בעלי המקצוע הם אנשים מאוד מבוגרים, העצירות בסיור לא תמיד זהות ובכל סיור תזכו לראות רק חלק מבעלי המקצוע שהם חלק מהמיזם. ואני לא סתם כותבת שמדובר במיזם ולא בסיור, מכיוון שמיטל גם דואגת לכל בעלי המלאכה ברבדים שונים - צילומים מקצועיים, תיעוד הסיפורים, פירסום בתקשורת ועוד.
בסיור שאני השתתפתי פגשתי את האנשים המקסימים הללו:
העצירה הראשונה הייתה בבית המלאכה של משה גזית בן ה-82 אשר עבד למחייתו כחרט עץ. בגיל הפנסיה החליט לעבוד בשביל הכייף, ולא בשביל הפרנסה והחל לגלף צעצועי ילדים. משה סיפר לנו את סיפור חייו וכיצד היבוא שהתחיל מחו"ל (בהתחלה מאירופה ולא מסין), בו מחיר של מוצר מוגמר יותר זול ממחיר חומר הגלם בו הוא השתמש, גרם לו לאבד את עבודתו.
העצירה השנייה הייתה בבית המלאכה של אבינועם ישראלוב, רקע כלי כסף ויודאיקה. אומנם אומנות זו אינה הולכת להכחד, אבל שיטת העבודה של אבינועם- לחצנות מתכת – כן. כיום עברו לשיטת עבודה של "שטנצים", אבל עדיין יש דברים שלא ניתן לעשות בעזרת שיטה זו. אבינועם בעצם מקבל את חומר הכסף בצורת גרגירים והוא עושה איתו יצירות מטורפות. הוא עבד כמעט 20 שנה עם קדישמן ועם אמנים אחרים.
לפרטים נוספים והזמנה של סיור בעקבות מקצועות שנעלמים מהעולם
העצירה השלישית הייתה בבית המלאכה ובחנות של שלום צימבר בן ה-76 – כורך ספרים. שלום עובד באחת הכריכיות האחרונות שנותרו בארץ בעבודת יד מסורתית. לשלום היו עובדים והצלחה גדולה בעבר והסיפור שלו מיוחד אפילו יותר כיוון שכאשר מיטל הגיעה אליו, הוא כבר רצה לסגור את העסק ובכלל לא היה מעוניין לקחת חלק במיזם, אבל בעקבות הסיורים הוא שינה את דעתו וכיום הוא רק מחכה שהסיורים יגיעו.
העצירה הרביעית הייתה בבית המלאכה ובחנות של משפחת דגן, משפחה של שלוש דורות שעושים מטקות ושש בש בעבודת יד. את הסיפור של המשפחה שמענו מחיים דגן, הדור השני לבית המלאכה: אל משה דגן ז"ל, שהיה נגר שעבד עבור קאנטרי קלאב, יום אחד מגיע שכן שביקש ממנו לתקן את המטקה שלו (אלו היו ימים בהם היו מתקנים כל דבר). לאחר שמשה הבין שזה לא כל כך מסובך לייצר מטקה, החל לייצר ולמכור מטקות ושהמלון נסגר הוא החליט לפתוח את בית המלאכה שלו.
העצירה החמישית הייתה בחנות מלבי. לא מדובר במקצוע שנעלם מהעולם, סתם פינוק באמצע הסיור.
העצירה השישית והאחרונה הייתה בבית המלאכה הישן של מפעל מ.א.י אשר ייצר את מרבית כלי הבית הידועים, בשיטה בת מאות שנים שנקראת לחצנות מתכת. לאחר שהמפעל נקלע לקשיים כלכליים ונסגר, הבת של אחד משלושת המקימים, ורד שתיל, החליטה להפוך אותו לסטודיו לייצור רהיטים ואביזרים משלימים. במקום גם תערוכת קבע המציגה את הכלים שיוצרו במפעל, המכונות הישנות, הקטלוג ועוד. בנקודה זו גם התפנקנו בקפה ומאפה.
קצת פרטים טכניים: הסיור שאני לקחתי היה סיור ממונע וכלל התניידות ברכב ממוזג בין בתי המלאכה השונים. קיבלנו גם סנדוויץ' מושקע, מים קרים ופינוקים לאורך כל הטיול. אם עשיתי לכם חשק, פה תוכלו לראות את רשימת הסיורים הבאים. חוץ מזה מיטל מוציאה סיורים נוספים ומעניינים לא פחות עליהם תוכלו לקרוא פה.
אם אתם גם בקטע של סיורי אוכל, מוזמנים לפוסט הייעודי בבלוג: "סיורי אוכל מומלצים בתל אביב"
אם אתם קוראים ותיקים של הבלוג שלי, אתם יודעים שאני מאוד אוהבת את הקונספט של סיורים חינמיים מבוססי טיפ. מה זה בעצם אומר? שאתם משלמים רק אם נהנתם בסיור ולפי מידת ההנאה שלכם. אחת מחברות סיורי החינם (Free Tour) האהובות עלי בעולם היא SANDEMAN וכבר הספקתי להיות בסיורים שלה בברלין, אמסטרדם, ברצלונה וירושלים, אז כמובן שבחרתי להצטרף לסיור החינמי שלהם גם בתל אביב- יפו.
יפו הינה אחת מערי הנמל העתיקות בעולם וקירותיה טומנים בחובם סיפורים רבים. בסיור שמענו על ההיסטוריה של העיר ועל האימפריות והמצביעים ששלטו בעיר לאורך השנים והשאירו את חותמם עליה. הלכנו בין רחובות העיר העתיקה המרשימים וסיימנו את הסיור בנמל יפו היפיפיה. גילינו בת כמה יפו, מה המשמעות של העץ המעופף, מי המלך שכבש את העיר בתרגיל של סוס טרואני, למה משאבת המים נבנתה מחוץ לחומות העיר ועוד.
המדריכים של הסיורים הם מדריכים מוסמכים של משרד התיירות והם יספרו לכם בהרבה תשוקה על העיר - צריך לקבל בסוף טיפ, לא? (אם אהבתם, בישראל בד"כ מקובל לתת כ-50 ש"ח).
הסיור יוצא בכל ימות השנה, פעמיים ביום (11:00, 14:00) מכיכר השעון ביפו והוא באנגלית בלבד. אין צורך בהרשמה מוקדמת. בלינק זה תוכלו למצוא פרטים נוספים על הסיור.
חוץ מזה, כאן תוכלו לראות עוד תמונות שצילמתי בסיור ביפו ואני מקווה שהן יעשו לכם חשק להגיע אליה.
סגוואי הוא כלי ממש מגניב, שמתקדם לפי הכיוון אליו הרוכב רוכן, ולכן הוא נקרא בעברית "רכינוע". לסיור סגווי בפארק הירקון יצאנו עם חברת Segways וזאת הייתה בעצם הפעם הראשונה שנסעתי על סגווי! הסיור התחיל בנקודת המפגש בנמל תל אביב בה המדריכים הסבירו לנו איך לתפעל את הסגוואי ומה הם כללי הבטיחות (אסור לצלם סלפי תוך כדי נסיעה!). לאחר מכן כל אחד התאמן בשטח קטן על הנסיעה בלווי המדריך - אחרי שתופסים את העיקרון, זה ממש כייף ולא מפחיד בכלל לדעתי. אחרי שכולם הרגישו בטוחים יצאנו לכיוון פארק הירקון.
חוץ מהעבודה שממש כייף לנסוע על סגווי, בסיור למדנו גם עובדות מעניינות על פארק הירקון, כמו לדוגמא שהוא הפארק האורבני הגדול בעולם ומשתרע על שטח של 3,750 דונם! ראינו ציפורים מגניבות בדרך והמדריכים לקחו אותנו למקומות שלא הכרתי בפארק הירקון ואני בהחלט מתכוונת לחזור אליהם.
הסיורים יוצאים בכל יום ושעה בתיאום מראש ויש 3 מסלולים אפשריים: של שעה, שעה וחצי ושעתיים. אנחנו החלטנו לבחור במסלול של השעה וחצי. אני ממש ממליצה לא לצאת לסיור ביום שבת מאחר והפארק מאוד עמוס ולכן תספיקו פחות דברים. הסיור מתאים לקבוצות בגודל של 2-20 אנשים ויכולים להתקיים בעברית או באנגלית.
יצאתם לאחד הסיורים בעקבותיי? יש לכם המלצות לעוד סיורים מגניבים בתל אביב?
אשמח לשמוע בתגובות
26 תגובות