X
לצפון איטליה טסנו בכלל בשביל ללכת את טרק האלטה ויה 1, מסלול מרשים בהרי הדולומטים המזרחיים. השילוב של טיולים רגליים בטבע פראי שנמשכים לתוך נופש מפנק עושה בשבילנו את העבודה כל פעם מחדש, אך הפעם הטיול עלה על הציפיות שלנו. אם הפוסט הקודם סבב כולו סביב טרק האלטה ויה 1, הפוסט הזה יתאר את הימים שלאחריו, בהם בילינו בעמק Badia שבהרי הטירול האיטלקים, והוא מתאים לקהל הרחב, בין אם בשילוב טיול רגלי ובין אם לא.
אזור דרום טירול הוא באמת אחד המקומות היפים באירופה לדעתנו. דמיינו- נוף עוצר נשימה, משובץ בהרי גרניט בשלל צורות ובצבעי שחור-אדום, המתנשאים לגבהים מרשימים וחושפים מצוקים מהפנטים, אגמים יפים עם מי טורקיז צלולים וכפרים קטנים בסגנון מרכז-אירופאי קלאסי-אך-מודרני. וכמובן, איך אפשר שלא להזכיר את האוכל האיטלקי המעולה, שהפעם מלווה בטאץ' אוסטרי מוקפד, המגיע עקב קירבתו של האזור לגבול של איטליה עם אוסטריה (האזור היה תחת שליטתה של אוסטריה עד למלחמת העולם הראשונה). חשבו על אספרסו איטלקי משובח ולצידו שטרודל תפוחים חם כמו שרק האוסטרים יודעים להכין. עושה חשק?
הדולומיטים (באיטלקית: Dolomiti) הם רכס הרים אדיר שמהווה חלק מהרי האלפים האירופאים והם קרויים על שם החוקר הצרפתי שגילה את סוג האבן ממנו הם עשויים - דולומיט. להרי הדולומיטים מראה ייחודי: הם עשויים מסלע קרבונטי מיוחד, המשנה את צבעו לפי מיקום השמש (ולכן הם הכי יפים בזריחה או בשקיעה). המבנה שלהם מאוד תלול ומשונן, ולכן חושף צוקים מרשימים במיוחד. הפסגה הגבוהה ביותר בשרשרת הרים אלו שייכת להר המרמולדה (Marmolada) המפורסם והיא מתנשאת לגובה של 3,343 מטרים. בשנת 2009 הוכרזו הדולומיטים כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.
בהמשך הפוסט תגלו על נקודות תצפית יפות באזור, מסלולי הליכה מהנים, אטרקציות, על מלון בוטיק מפנק עם שף צמוד, וכמובן כל הלוגיסטיקה שמעבר (דרכי הגעה, התניידות באזור וכו'). לעוד טיולים בחו"ל ובארץ, מוזמנים לעקוב אחרי בלייב גם באינסטגרם.
טיסות ישירות מישראל מגיעות למספר שדות תעופה באיטליה הקרובים יחסית לאזור הצפון: ורונה, ונציה ומילאנו. בעונת התיירות מחירי הטיסות, כצפוי, עולים. אם תזמינו מספיק זמן מראש תוכלו למצוא טיסות בכ-300$-400$ (תלוי ביעד ובחברת התעופה).
אנחנו בחרנו לנחות בעיר אינסברוק, שבאוסטריה השכנה, מרחק נסיעה קצרה מאיזור היעד בצד האיטלקי של הדולומיטים. הטיסה כללה נחיתת ביניים קצרה בוינה.
בדרך כלל, אנחנו מזמינים טיסות דרך האתר Kayak מאחר ובו אנחנו מוצאים את מחירי הטיסות הכי זולים.
כאמור, נחתנו בשדה התעופה של אינסברוק, ולכן משם שכרנו את הרכב שלנו. מרחק הנסיעה (על כבישי אגרה מהירים) לאזור הלינה שלנו היה כשעה וחצי. כמובן שתוכלו לשכור רכב גם בכל אחד משדות התעופה שהזכרנו למעלה.
מומלץ מאוד לשכור רכב כדי לטייל באזור הזה בנוחות. תוכלו להיעזר בפוסט שכתבנו על איך מזמינים רכב בזול בחו"ל ולמה כדאי לשים לב. חלק מהכבישים באזור אינה קלים לנהיגה, והם צרים ומפותלים, לכן סעו במשנה זהירות ותכננו את הזמן כך שלא תצטרכו לנסוע בחשכה.
את הרכב הזמנו דרך מנוע חיפוש הרכבים Rental Cars, שמשווה מחירים בין מבחר גדול של חברות להשכרת רכב.
זהירות! לא מעט ישראלים מקבלים קנסות בדואר לאחר חזרתם לארץ, מפני שלא השכילו לקרוא את השילוט כמו שצריך או שעברו על המהירות המותרת. הקפידו על שמירה על כללי הנהיגה והצטיידו בתשומת לב מוגברת לעניין (תוכלו להיעזר ב-WAZE).
אם אתם מתכננים לטייל באזור, העונה המומלצת היא כמובן הקיץ: מאמצע יוני ועד סוף ספטמבר. שימו לב שגם בקיץ, מזג האוויר בהרים יכול להיות הפכפך. אנחנו טסנו ביולי, שלדעתנו הוא החודש הכי טוב לטיול באזור, מאחר והסיכוי לגשם בו הוא יחסית נמוך ומבחינת תאריכים הוא ממש לפני חופשת הקיץ של האירופאים באוגוסט, בה המחירים עולים וגם הצפיפות בכל האתרים.
אזור הדולומיטים פופולארי גם למגוון רחב של ענפי ספורט חורף. אם למשל, אתם מתכננים להגיע לסקי באזור, אז התקופה הכי טובה היא מדצמבר ועד אפריל.
אנחנו ישנו באזור שנקרא אלטה באדיה (Alta Badia) שהוא אזור מצויין להתמקם כדאי לצאת לטיול כוכב באזור הדולומיטים המזרחיים. כמעט כל המסלולים והאטקציות היו במרחק של עד שעה נסיעה מהמלון בו ישנו. בעמק עצמו יש מספר עיירות קטנות וציוריות שניתן ללון בהן. כמו כן, תוכלו להתעדכן באתר זה במגוון האירועים המתרחשים באזור.
Miraval NaturHotel - אנחנו ישנו במלון המושלם הזה שממוקם בלב עמק באדיה. זהו מלון בוטיק קטן ומשפחתי בעל 12 חדרים בלבד. המלון, שבנוי ברובו מעץ, מעוצב בסגנון אלפיני, מודרני ונקי ולכל אחד מחדרי המלון המפנקים יש טרסה או מרפסת המשקיפים אל הנוף הנפלא של האזור ואל הרי הסנטה קרוצ'ה.
את המלון מנהלים ברנדט וריינר, בני זוג לבביים, כאשר הבעל הוא השף של המלון והאישה מתעסקת יותר בניהול ואירוח האורחים. הארוחות במלון מאוד מושקעות: כל יום התחלנו את הבוקר עם בופה מפנק בו היו מוצרים דרום טירוליים מקומיים וביתיים. אפילו הייתה מכונה לסחיטת מיצים טבעיים בשירות עצמי. ואת היום סיימנו עם ארוחת ערב הכוללת בופה סלטים ותפריט של 5 מנות גורמה המשתנות מידי יום בסגנון איטלקי, דרום טירול ומאכלים לדיניים (Ladin היא תרבות עתיקה המיוחדת לדולומיטים. לעם הלאדיני יש שפה משלהם, מסורות ואפילו מאכלים משלהם).
כל בוקר קיבלנו את התפריט של ארוחת הערב ולכל אחת מחמש המנות היו שתי אופציות, בניהן היינו צריכים לבחור מראש, כאשר כל אורח יכל לבקש מראש התאמה לתפריט שלו (צמחוני, לא אוכל חזיר, רגישות מסויימת, לא אוהב כוסברה וכד'). קירות חדר האוכל בנויים מחלונות זכוכית ענקיים שפנו אל מדרונות עם כרי דשא, כמו בגלויות, כשברקע ניצב הר טיפוסי לאיזור, שנצבע בזמן השקיעה בצבעים כתומים-אדומים. האוכל, היין והנוף האיטלקיים היוו שילוב מושלם לארוחת הערב, ואנחנו בהחלט ממליצים לבחור את אופצית האירוח של חצי פנסיון במלון.
הזמנת חדר במלון מיראוול נטור הוטל | לחיפוש מלונות אחרים בעמק באדיה
למלון יש גם ספא מפנק שכולל סאונה יבשה, סאונה רטובה, ג'קוזי חיצוני שמשקיף אל נוף ההרים המשכר ואזור ישיבה פנימי בו תוכלו לקרוא ספר או מגזין ולהנות מהשלווה (וכמובן גם מהנוף). כל ערב, כאשר חזרנו מטיול באזור, חיכה לנו הג'קוזי החמים (הסטנדרט האירופאי לטמפ' הג'קוזי הוא פחות חם מהרגיל בארץ) ויכלנו לשבת בו, להנות מהנוף ולשחרר את השרירים התפוסים.
דבר נוסף שאהבנו במלון הוא השירות והאירוח המוקפד של המארחים. כל חבר צוות גרם לנו להרגיש רצויים ולדאוג שנהנה בחופשה שלנו. דוגמא בולטת לכך היא שבארוחת הערב בעלת המלון, ברנדט, דאגה לעבור בין כל השולחנות, להתעניין באורחים, לספר סיפורים משלה ולהציע המלצות ליום שלמחרת. בסוף האירוח אפילו קיבלנו במתנה ריבת פירות יער מתוצרת בייתית!
חוץ מזה תוכלו למצוא במלון גן שעשועים לילדים, חנייה פרטית, בר ואינטרנט אלחוטי חינם. כאמור, המלון נמצא בעמק באדיה, השוכן בין שני פארקי טבע יפיפיים: פארק "Fanes-Sennes-Prags" ופארק "Puez-Odles", כך שהמיקום שלו אידיאלי לטיולי כוכב באזור.
אנחנו היינו במלון 3 לילות, והיה קשה לנו לעזוב אותו.
טיפ של אלופים - מאחר והמלון יחסית קטן וממש פופולארי, אנחנו ממליצים להזמין מקום כמה שיותר זמן מראש.
אגם בראייס, שנקרא גם הפנינה של הדולומיטים, הוא אגם בצבע טורקיז ייחודי שנמצא סמוך לעיירה וילה באסה (Villabassa). אנחנו ביקרנו פעמיים באגם (ואם היה לנו עוד זמן, היינו מבקרים בו עוד כמה פעמים): בפעם הראשונה הגענו בשקיעה, כאשר הרי הדולומיטים נצבעו בצבעי כתום-אדום והיוו תפאורה מהממת לאגם. בשעה הזאת כבר אין תחבורה ציבורית לאגם, כך שהאגם עמד כמעט רק לרשותנו. בפעם השנייה הגענו אליו מוקדם בבוקר, מאחר והיווה נקודת ההתחלה של טרק האלטה ויה 1 אליו יצאנו באותו היום.
אפשר לעשות מסלול הליכה קליל סביב האגם שאורכו 4 קילומטרים (זמן ההליכה הוא כשעה), לשכור סירה ולשוט באגם או לשבת במסעדה של המלון השוכן ממש לצד האגם. תוכלו לקרוא עוד על האגם (כולל דרכי הגעה ועוד תמונות) בפוסט שכתבנו על האגמים היפים בעולם.
טיפ של אלופים - מדובר באחד האתרים הכי פופלאריים בדולומיטים ולכן הוא נוטה להיות עמוס באנשים כבר משעות הבוקר. אנחנו ממליצים לכם להגיע כמה שיותר מוקדם בבוקר או מאוחר בערב כדי להנות מהשלווה ומתמונות טבע נטולות תיירים.
פסגת הר הלאגאזוי מציעה תצפית מרהיבה של 360 מעלות על פסגות הרי הדולומיטים האגדיים. זוהי תצפית שלא כדאי לפספס על הרים מרשימים וצוקים אנכיים.
אנחנו הגענו לפסגת ההר כחלק מטרק האלטה ויה 1 שעשינו, אבל ניתן להגיע ממש עד לפסגת ההר גם על ידי רכבל Falzarego-Lagazuoi gondola. יש מספר אופציות לחוות את האזור:
למי שפחות בעניין של טיולים רגליים - אל דאגה, הרכבל מוביל ממש לפסגת ההר והנוף הפנורמי יגלה לעינכם ללא מאמץ. במקום הוקמה גם בקתת הרים עם מסעדה מעולה, שהבנו שיש אנשים שמגיעים לפסגה רק בשביל האוכל שמגישים בה! אבל, לפני שאתם מתיישבים במסעדה, אנחנו ממליצים לעשות סיבוב קצר של 15 דקות הליכה עד לתצפית הצלב כדי להתרשם מהנוף: ישנה דרך קצרה היוצאת מהבקתה - תצטרכו לעקוף אותה משמאל ולעלות במעלה השביל לכיוון צפון-מערב, לאורך רכס הלאגזוי. לאורך כל הדרך תוכלו להנות מנוף עוצר נשימה. לאחר מכן תוכלו לחזור לבקתה, לשבת במרפסת הפנורמית לקפה ועוגה או אפילו לאכול ארוחת צהריים איטלקית ולקחת את הרכבל בחזרה למטה.
אם אתם יותר בקטע של טיוליים רגליים, יש הרבה אופציות טובות למסלולים באזור. אחת מהן היא לרדת במורד ההר עד אגם לאגזוי היפיפיה (ואז לטפס את כל הדרך בחזרה לרכבל).
פן נוסף ומעניין של האזור הוא הפן ההיסטורי: קרבות מלחמת העולם ה-1 התרחשו ממש באזור זה. איטליה הצטרפה למלחמת העולם הראשונה בשנת 1915, כשהיא לוחמת לצד בריטניה הגדולה, צרפת ורוסיה נגד האימפריה האוסטרו-הונגרית וגרמניה. באותו זמן, הגבול ההררי בין איטליה לבין אוסטרו הונגריה חצה את הרי האלפים. זמן קצר לאחר שאיטליה נכנסה למלחמה, נסוגו הכוחות האוסטרו-הונגריים, שהיו נחותים במספר לצבא האיטלקי, אל פסגת ההרים, מעל גובה של 2,000 מטרים, מה שהוביל את המלחמה באזור להיות מכונה "המלחמה הלבנה". במשך כמעט שלוש שנים, חיילים נלחמו בהרים, בין רכסים סלעיים, תחת שלג כבד וטמפרטורות נמוכות שאף הגיעו למינוס 40 בחורף, עם סיכון מתמיד של מפולות. שם החיילים האמיצים בנו ביצורים, עמדות ארטילריה ומבצרים.
תוכלו לראות (ולהיכנס) למנהרות אשר שימשו את הלוחמים האיטלקים באזור, כאשר יש אפילו מנהרה שאורכה מגיעה לקילומטר. חובה להגיע עם קסדה, פנסים ולא מומלץ לקלסטרובופים.
טיפ של אלופים - פסגת ההר גבוהה ולכן כדאי לקחת איתכם גם משהו ארוך ללבוש. כמו כן, אם מזג האוויר לא טוב, אנחנו ממליצים לא לעלות באותו היום כי הערפל יכסה את הנוף היפיפיה של האזור.
עמודי הצ'ינקווה טורי הם חמישה סלעים ענקים ומרשימים אליהם תוכלו להגיע בעזרת רכבל ה-5-Torri. הסלעים הללו נחשבים גם גן עדן למטפסי צוקים, ותוכלו לראות הרבה קבוצות מטפסים אשר מגיעות למקום.
גם אזור זה היה חלק מקרבות מלחמת העולם ה-1 ובו שכנה מפקדת הארטילריה של האיטלקים. במקום הוקם מוזיאון באוויר הפתוח המשחזר את המבנים והקרבות באזור (הכניסה בחינם). ממש ממול לסלעים הוקמה בקתת ההרים סקויאטולי (Scoiattoli), בה תוכלו לשבת לקפה ועוגה ולחזות בנוף המרהיב. אם אתם רעבים, אנחנו ממליצים דווקא לטפס כחצי שעה במעלה ההר לבקתת אבראו (Averau), בקתה עם בר ומסעדה שמגישה אוכל מעולה (אולי האוכל הכי טעים שאכלנו בטיול). גם מבקתת אבראו נשקף נוף מרהיב ביותר והוא בהחלט שווה את העליה הנוספת.
הנוף מפסגת הר הסשדה המתנשאת לגובה של 2,500 מטרים הוא מבין המרשימים שראינו בכל הטיול- נוף ירוק של כל רכסי ההרים שמסביב: סלה רונדה, סאסולונגו, מרמלדה וכמובן הצוקים המפורסמים ועוצרי הנשימה של פרמדה (Fermeda). על פסגת ההר יש מסלולים רבים באורכים שונים וגם מספר מסעדות.
כדי להגיע למעלה תצטרכו לקחת את רכבל Ortisei Furnes שבעיירה אורטיזיי. הרכבל יקר יחסית (30 יורו הלוך חזור), אבל לדעתנו שווה להשקיע, כי הנוף למעלה פשוט עוצר נשימה. אם אתם בקטע של טרקים, אז תוכלו להוזיל את העלות: לקנות כרטיס בכיוון אחד ולרדת למטה רגלית. יש חניון בתשלום לפי זמן מתחת לרכבל, שעולה 1.5 יורו לשעה ועד למקסימום של 8 יורו. ברכישת כרטיסים לרכבל תוכלו לקבל הנחה של שעתיים חינם אם תחתימו את כרטיס החנייה בקופה.
כאשר טיילנו בהרי הדולומיטים ראינו אנשים שרוכבים שם על אופניים, וחשבנו לעצמנו- מי המשוגעים שעולים את העליות האלה עם אופניים? אז מסתבר שבאזור יש סוג אופניים פופלארים עם הנעה אחורית. כדי לרכב עליהם, כן יש צורך לפדל (כך שהם לא בדיוק כמו האופניים החשמליים המוכרים שבישראל), אבל ההנעה האחורית נותנת עוד כוח וכך מצליחים לרכב בעליות ביתר קלות.
אז החלטנו גם להתנסות ברכיבה ובאחד הימים לקחנו אופניים כדי לחוות את עמק באדיה וההרים המקיפים אותו. מפקידת הקבלה במלון קיבלנו מפת סימון שבילים ויצרנו לעצמנו מסלול שכלל רכיבה ליד נהר, מעבר בעיירות הקטנות והיפיפיות של העמק וטיפוס על אחד מפסגות האזור. בסוף החלטנו גם לרדת את כל הדרך מהפסגה עם אופניים. מי שכבר עייף בשלב הזה, יכול לוותר על הירידה באופניים ולרדת ברכבל.אנחנו שכרנו את האופניים מחברת SkiTop, אשר מציעה 10% הנחה לשוהי המלון בו אנו התאכסנו. היינו מרוצים מאוד מהאופניים ומהיחס. בנוסף, יש להם גם חנות בפסגת ההר בה ניתן להטעין את האופניים, במידת הצורך, כשבינתיים ניתן לאכול ארוחת צהריים במסעדה שליד או סתם להסתובב ברגל באזור.
טיפ של אלופים - בתקופת שיא התיירות כדאי לשריין את האופניים מראש, אחרת אתם עלולים להישאר ללא אופניים פנויים. ניתן להיעזר בקבלת המלון לשם כך. להבדיל ממקומות אחרים שהיינו בהם, המחירים המוצעים בהזמנה דרך המלון אינם יקרים יותר, וזוהי אופציה נוחה ומשתלמת.
סן קאסיאנו היינה עיירה השוכנת בלב אלטה באדיה. מדובר בעיירה יוקרתית וקסומה שכייף להסתובב ברחובותיה. העיירה הזו בנויה בסגנון האופייני לאיזור - כמו בשאר העיירות הסמוכות, תוכלו להתרשם מפרחים צבעוניים התלויים מכל מרפסת, מכרי הדשא העוטפים אותה, ומרחובות צרים ותלולים המקשרים בין הבתים הבנויים על מדרונות ההר שהעיירה יושבת עליו. למרות זאת, סן קאסיאנו מרגישה מודרנית, יוקרתית וחיה יותר - יש בה מדרחוב הפתוח לתנועת הולכי רגל בלבד ובו בתי קפה, ברים, מסעדות וחנויות בגדים (אבל אל תבנו על שופינג זול שם). בקיץ מתקיימים בעיירה מגוון אירועים, כמו פסטיבל שטורדלים, שוק תוצרת מקומית במדרחוב ועוד.
בעיירה גם הוקם מוזיאון בשם Museum Ladin Ursus ladinicus בן 3 קומות, המסביר כיצד הרי הדולומיטים נוצרו.
כמו כן, תוכלו למצוא בה מגוון רחב של מסעדות - כולל שתי מסעדות עם כוכבי מישלן: מסעדת סנט הוברטוס (St. Hubertus) של השף נורברט נידרקופלר המתהדרת ב-3 כוכבי מישלן ומסעדת לה סיריאולה (Ristorante La Siriola) של השף מתיאו מטוליו המתהדרת בשני כוכבי מישלן.
בסן קסיאנו נמצא גם אחד המלונות היוקרתיים ביותר באזור: מלון רוזה אלפינה (Hotel Rosa Alpina), בו נמצאת גם מסעדת המישלן סנט הוברטוס.
דוביאקו הינה עיירה יפיפייה השוכנת בעמק פוסטר (Puster) ונקראת גם טובלאך (Toblach) בגרמנית. העיירה מפורסמת בזכות המאפיינים התרבותיים שלה וגם במיוחד בזכות שבוע המוסיקה של גוסטב מאהלר, גדול המלחינים היהודים בכל הזמנים, אשר נהג להגיע בקיץ לדוביאקו כדי לכתוב את יצירות המוסיקה שלו.
אנחנו עברנו בעיירה בדרך לאלטה בדיה לאחר סיום הטרק שלנו, שם התפנקנו בקפה ועוגה ב-Birgit Patisserie שהוא בית קפה- קונדיטוריה מוצלח ביותר אשר נמצא ליד הכיכר המרכזית.
יש משהו מהפנט בנוף הצפון-איטלקי ובאוויר ההרים, שגרם לנו לרצות להנות מהכל באווירה רגועה יותר מבד"כ. לצערנו רשימת היעדים שרצינו לבקר בהם הייתה ארוכה יותר ממה שהספקנו, אבל אם יש לכם זמן עודף באיזור, נשמע לנו שהם שווים ביקור:
ההר הגבוה בדולומיטים (3,265 מטר), אשר פסגתו תמיד מושלגת. נקרא גם "המלכה של הדולומיטים". יש מספר רכבלים שמאפשרים לעלות על ההר, אבל רק אחד מהם (Malga Ciapela) מעפיל עד לפסגתו. הנוף שנשקף מהפסגה הוא של הרי הדולומיטים ואגם פאדיה. גם בקיץ קר מאוד למעלה ויש להתלבש בהתאם!
לאחר הירידה מההר תוכלו לעשות את מסלול הסוטוגודה - מסלול קליל בתוך קניון צר וגבוה, מתאים גם למשפחות ומאפשר הליכה עם עגלות. אפשר להתחיל את המסלול מהעיירה סוטוגודה או מהעיירה מאלגה צי'אפלה. במרכז הקניון זורם נהר המרכז את מיומיו של קרחון המרמולדה. כל כיוון הוא 2.5 קילומטרים וגם ניתן לקחת רכבת בכל אחד מהכיוונים.
כאשר תיכננו את הטיול וחיפשנו מקומות יפים בדולומטים באינסטגרם, התמונות של אגם קרזה ישר תפסו את עינינו: מדובר באגם יחסית קטן עם מי טורקיז צלולים נהדרים, בהם ההרים שמסביב משתקפים. האגם מוקף ביער של עצי אשוח והקפתו אורכת כחצי שעה. למגיעים ברכב, קיימת חניה בתשלום מעבר לכביש.
אחד ממסלולי הטיול היפים והמפורסמים בדולומיטים. מדובר בשמורת טבע שבמרכזה נמצאים שלושה גושי סלע מסיביים, מוקפים בנופים מדהימים, ובחודשי הקיץ, פרחי בר. אפשר לבוא לטיול יום סביב ההרים - מדובר במסלול של כ-4 שעות באורך 9.4 ק"מ, וגם אותו ניתן להאריך. זהו טיול יחסית קל ולכן מתאים גם למשפחות המטיילות עם ילדים (מצרפים לכם לינק לפוסט המתאר את המסלול). בכניסה למסלול יש חנייה מסודרת בעלות של 30 יורו למכונית. תוכלו גם להישאר לישון לילה באחת הבקתות שבשמורה.
כשראינו בהתחלה תמונות של האגם הזה, היינו בטוחים שמדובר בפוטושופ, ושלא קיים כזה אגם בטבע. אז המשכנו לחפש עוד תמונות ובכולן האגם נראה באותו הצבע המדהים: כחול בהיר כמו קרח.
האגם קיבל את שמו מההר שלמרגלותיו הוא שוכן: הר סורפיס המתנשא לגובה 3,205 מטרים. כדי להגיע אל האגם תצטרכו ללכת במסלול באורך של 6 ק"מ לכל כיוון (סה"כ 12 ק"מ), שאמור לארוך כ-4 שעות ונחשב מסלול ברמת קושי בינונית. זה בהחלט אחד המקומות שאנחנו מצטערים שלא הספקנו להגיע אליהם - לא נורא, עוד סיבה לחזור לאזור.
מקווים שהמדריך שלנו לצפון איטליה עזר לכם.
אם אהבתם את הפוסט נשמח שתגיבו לנו פה למטה ושתשתפו אותו עם חברים
!Like it? Pin it
28 תגובות